- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אליהו נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'
|
רע"א בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו |
13318-12-09
20.12.2009 |
|
בפני : עפרה צ'רניאק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מאיה אליהו |
: 1. הראל חברה לבטוח בע"מ 2. אבנר חברה לבטוח בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 9.11.09 (כב' השופטת מיכל שריר) בת.א. 29911/08 לפיה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת ועדת הנכות מעבודה של המוסד לביטוח לאומי ולמינוי מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי, האורתופדי הפסיכיאטרי והשמיעתי, ונקבעה לה נכות בשיעור 5% כתוצאה מפגיעתה בתאונת עבודה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, מסקנתי היא שאין מקום ליתן למבקשת רשות ערעור.
הלכה היא, כי בית משפט של ערעור "יתערב רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור" (ראו: רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גוליבנסקי [פורסם בנבו], 27.2.06).
אין לאמר כי המקרה הנדון נמנה עם אותם מקרים חריגים ועם אותן נסיבות יוצאות דופן. החלטת ערכאה דיונית מיישמת לכאורה את אמות המידה שנקבעו בפסיקה האם להתיר הבאת ראיות לסתור בתביעה על פי חוק הפלת"ד היא סבירה ואין מקום להתערב בה (ראו: ר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ פ"ד לט(4), 505; רע"א 1193/90 מדינת ישראל נ' הפול חברות הביטוח פ"ד מה(4), 230).
במקרה דנן, על פניו, לא הצביעה המבקשת על טעם משפטי או עובדתי מיוחד בעל משקל מספיק להצדיק הבאת ראיות לסתור. טענתה הינה, כי נוכח הפערים והסתירות בין החלטות הועדה הרפואית לנכות מעבודה לבין וועדת נכות כללית של המל"ל יש להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה לנכות מעבודה. אמנם, כבר נקבע כי פער לא מוסבר בין קביעות שונות של וועדות המל"ל עשוי להצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב', אלא שבענייננו, לא מצאתי נימוק המצדיק התערבות בקביעתו של בית משפט קמא, בין השאר כאשר גם בדו"ח הועדה הרפואית לעררים תחום נפגעי עבודה – אשר להבדיל מהועדה לנכות כללית בוחנת רק את נכותה עקב התאונה – צויין כי "הועדה אינה מוצאת קשר בין תלונות אלו והתאונה הנדונה מבחינה נפשית".
לציין שבברע לא נטען לעוול כלשהו שיגרם למבקשת אם לא יבחן הנושא בשלב בניים זה ואשר לא ניתן יהיה לפצות עליו בהוצאות הולמות במסגרת ערעור בזכות אם עדיין יהיה צורך בכך.
לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.
ניתן בלשכתי היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009. המזכירות תודיע לצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
